ענפי ספורט נבדלים זה מזה וכך גם ספורטאים מענפים שנים. כל ענף ספורט דורש יכולות פיזיות פיזיולוגיות ומנטאליות שונות. לעיתים, יש דרישות זהות, אך המאמן נדרש לעשות התאמות לאופי הענף. במאמר זה נדבר על היכולות הנדרשות מספורטאי טאקוונדו.
כיום יש 210 מדינות רשומות בהתאחדות העולמית, ובין 80-100 מליון איש העוסקים בענף הטאקוונדו. רק אחוז קטן מצליח להתברג לטופ העולמי.
למה זה כל כך מסובך?
הטאקוונדו היה ענף יצוגי ב- 1988 באולימפיאדת סיאול, וב- 1992 באולימפיאדת ברצלונה עד להיום אולימפיאדת פריז 2024 הענף עבר אין ספור שינויים טכנולוגיים, חוקתיים, וכמובן מאמני הספורטאים נדרשים לעשות שינויים בהתאם למצב.
הגעה לטופ אינה נובעת רק מיכולות אישיות, אלא גורמים נוספים יכולים לבנות את דמותו כמו, מצב כלכלי של ההורים, אולם אימונים, פוליטקה עם מקבלי ההחלטות ועוד.
היום תחרויות הטאקוונדו מתבססות על ניקוד המבוצע באמצעות עוצמה הנמדדת כאשר מגן כף הרגל פוגע במגן גוף. העוצמה נקבעת לפי משקל גוף. בפריז 2024 יכנס גם אגרוף שינקד את הספורטאי באמצעות עוצמה.
כלים בסיסים לבניית ספורטאי טאקוונדו בגיל צעיר
כדי לבנות ספורטאי על המאמן להכין את הגוף שלו כבר מגיל צעיר טרם הגיע תחרויות קדטים
- טכניקה – על הספורטאי להיות בעל טכניקה טובה וחלקה עליו להכיר את כל הבעיטות. ספורטאי בעל טכניקה גבוהה יתנסה לבעיטות על סוגי רקטה שונים (כפפת בעיטה) על מגן גוף ובעיטה בקסדה. בתוך הטכניקה על המאמן להכניס אימוני סיבולת שהספורטאי יוכל להשאיר את הרגל באוויר לזמן ממושך.
- גמישות – יש לעבוד עם הספורטאים על גמישות בכל תחילת אימון וסוף אימון בכל הזוויות האפשריות.
- תנועה – יש להתאמן על תנועתיות הכוללת בתוכה סטאפים, ותגובה בעיקר ראייתית.
- מנטאלי – בגיל צעיר חשוב שהספורטאי יצור לעצמו חוויות טובות וההתנסות לא תייצר אצלו אנטי. לא מומלץ לומר לספורטאי אתה חייב לנצח, לצעוק עליו או ליוצר לחץ במהלך תחרות. יצירת לחץ עלולה לייצר אנטי מהמשך הדרך. הגישה צריכה להיות של למידה, התנסות, הנאה כאשר התוצאה היא לא הדבר החשוב ביותר.
כלים בסיסיים לבניית ספורטאי טאקוונדו נוער
לקראת אמצע סוף הקדטים ובמהלך תקופת הנוער. חלה התפתחות גופנית מואצת וכך גם שינויים מבחינת תוכנית האימונים.
- טכניקה – על הספורטאי לשלוט ברמה גבוהה בכל הבעיטות.
- כוח מתפרץ – על המאמן לעבוד על כוח מתפרץ בשילוב ולא בשילוב של תגובה ראייתית, נגיעתית, שמיעתית. בעיקר על ראייתית.
- סיבולת שריר – על הספורטאי להחזיק את הרגל האוויר בזוויות הרלוונטיות למשך זמן קצוב.
- גמישות – בין השינויים בגיל ההתבגרות הוא הגובה. על המאמן להיות מודע שגובה מוריד באחוז מסויים את הגמישות ועל הספורטאי להמשיך כל אימון להגמיש את עצמו בעיקר בסוף האימון.
- תנועה – על הספורטאי לעלות את היכולת התנועה והתגובה הכוללים הגנות שלו וזה על ידי תרגילים שונים ומגוונים.
- כושר גופני – על המאמן לעבוד על עצימות מקסימלית של דקה עד דקה וחצי עבודה אן אירובית (בהתאם לגיל). עבודה על חיזוק שרירים ומניעת פציעות.
- ניסיון – על הספורטאי לצאת למספר רב של תחרויות ולפגוש ספורטאים שונים ומגוונים. חלק זה חשוב ביותר כי הספורטאי מתחיל לפתח לעצמו סגנון ייחודי בהתאם למבנה הגוף שלו.
- תזונה – המשקל בענף הטאקוונדו מאוד חשוב! על הספורטאי לשמור על תזונה נכונה ועל תוכנית אימונים שלא לעלה אותו במשקל כמסה שריר שלא בצורך.
- מנטאלי – הדגש לייצר אצל הספורטאים הנאה ולא חייב! כבר במהלך התקופה הספורטאי ירגיש חלק מהרצון להיות טוב ולנצח. על המאמן לשוחח עם הספורטאי על דברים שפחות עובדים, ושפה צריכה להיות חיובית.
לסיכום, בהנחה שספורטאי מגיע לגיל הבוגר והתחרה באליפויות מקומיות ובינלאומיות בהצלחה מסוימת, בהנחה שכל הפרמטרים פוגשים ומשלימים אחד את השני ויש סוף סוף יש לנו ספורטאי ברמה עולמית. עם אקסטרה כישרון, מאמן שאומר את המילה הנכונה וגם קצת מזל יכול לעשות את ההבדל בין אלוף עלום לבין ספורטאי שנמצא שם אבל לא עשה את זה.
